שרון כהן דולה - מטפלת ברפואה סינית, נשים, הריון ולידה, מנחה מוסמכת בקונסטלציה משפחתית מערכתית. - לידה- פדריך לבואיה
מה אני מציעה לך:
לידה:

"השאלה והתשובה- אחת הן"

 
בלידה יש פרדוקס מביך.
התינוקי מוצא את עצמו לפתע משוחרר לגמרי, יוצא לאוויר העולם לטמפרטורה קרה יותר מאשר ברחם אימו...אין הגנה, אין מרחבים בטוחים...הכול חשוף, ריק, מאיים לגמרי.
תגובתו הראשונית : צרחות אימה, כאשר הולם בו החופש. אבל לנו קשה לקבל זאת. הוא חייב להבין, חייב לנהוג בהגיון !איך נוכל לדרוש מהתינוקי לנהוג בהגיון?...איך נסביר לו? מהי המילה הנכונה?...

 

עלינו לדבר אל התינוקי בשפתו שלו, השפה שקדמה למילים.
 
האוהבים הנבוכים הם צנועים, כאשר הם רוצים ליצור קשר בדרכם המיוחדת. הם מחפשים את החושך מכבים את האורות או עוצמים את עיניהם הם יוצרים את הלילה סביבם. כל יתר החושים מורדמים והמגע הוא הכול ובחשכה זו שמצאו מחדש, הם כורכים זרועותיהם זה סביב זה
כדי ליצור מחדש את המרחב האהוב עליהם, הם שותקים, אינם זקוקים למילים ידיהם מדברות
וגופותיהם מקשיבים ומבינים זהו הדבר שזקוקים לו תינוקות נולדים.
זו הדרך שבה עלינו לדבר אליהם, זו השפה שהם מבינים בפשטות, בעדינות, במגע והדברים פשוטים.

 
נתחיל בראיה;

עלינו לכבות את כל האורות פרט למנורת לילה קטנה באפלולית תראה האם את תינוקה במעומעם בלבד וגם זו לטובה מוטב לאם לגלות את תינוקה במגע, להרגיש אותו, לחוש את החמימות הרועדת, לחוש את מלא התרגשות ידיה הנוגעות האם והתינוק שינהם נהנים מפגישתם הראשונית אך בעיקר חושבים על עיני התינוק ומגנים עליו מפני האורות הצורבים.

ומה בדבר השמיעה;
 
זה פשוט בתכלית ...לשתוק
אולם במציאות, אין זה קל כל כך, רוב האנשים פטפטנים מטבעם, ואפילו כשאיננו מדברים, אנחנו ממלמלים בתוכנו דיברנו מעט מאוד על ובשקט, במשך השלבים האחרונים שלפני הלידה ובעת הלידה עצמה. הרעיון הוא ליצור אוירה רגועה. כשנולדו הילדים, לא הוצאנו מילה.
התהליך היה כה טבעי, ויחד עם זה כה בלתי רגיל, הפריע לאמהות עד כדי בהלה. התינוקות במקום לצווח פלטו רק שתיים שלוש קריאות, והסתפקו לאחר מכן בנשימה שקטה ומלאה.
הלימוד ותרגול השקט בשעת הלידה הכרחיים לאימהות, שאגות העידוד האלה מפריעים לאם, יותר מאשר הן עוזרות לה, קולות מונמכים יכולים להרגיע אותה צריכים ללמוד את השקט החדש הזה וללמוד לקבל את התינוק באהבה, בכבוד ובהתחשבות.

 
באפלולית ובשתיקה, יצרנו אווירה של שלווה עמוקה בחדר הלידה, כמעט מבלי לחוש בכך.
 
כעת הכול מוכן: אפלולית, שקט ואנחנו.
הזמן עומד מלכת.
התינוק יכול להופיע.

 
לידה - עכשיו הרגע
התינוק מגיע...הראש תחילה אחריו הזרועות והגוף..ואנו מניחים את התינוק היישר על הבטן.
הבטן מונחת כאן ומצפה.
החמימות והרכות של הבטן וקצב תנועותיה העדין, כאשר היא עולה ויורדת עם הנשימה, עושים אותם למקום רך ובטוח עבור התינוקי.

 
נשימה- לנשום- פרוש המילה להתאים אל היקום. להיות בהרמוניה עם הקוסמוס והדופק הנצחי שלו. תהליך הלידה כולו מאורגן, כך שהדילוג וגם הנחיתה יכולים להיות רכים.
כל מה שצריך לאפשר לנשימה, זו מעט סבלנות הסכמה לחכות, לתת לתינוקי זמן להסתגל לנשימה.
לידתו של התינוק שלנו היא כמו התעוררות משינה טובה.
התינוק לא ידבק בעברו כאשר הוא מרוצה לגמרי מעולמו החדש.
וכך,  רק לאחר שצינור הטבור הפיק לגמרי את פעימתו, אנו חותכים אותו.
עלינו ליחס חשיבות מרבית לרגע שברירי זה, של הלידה, שבו התינוק נתון בין שני עולמות, פוסח על שני הסעיפים. אסור לדחוף או לזרז אותו, יש להניח לו להיכנס בקצב הפרטי שלו.
 
והוא מונח על הבטן, מנותק מחבל הטבור...נושם בכוחות עצמו...האורות חשוכים...יש הרבה שקט.
ואז לפתע הכול פועל ביחד, בהרמוניה.
הגוף הקטן כולו משתתף בתנועה. גופו נפתח יותר ויותר, הוא בודק, בוחן ומאמין.



לידה.


מקורות- לידה ללא אלימות- פדריך לבואיה.




למידע על ליווי לידה הקליקי.
למידע על לידה לידת לנל"ק- VBAC, קרישיות יתר, סכרת הקלקי כאן.


 
אני מזמינה אותך ליצור עימי קשר ולקבוע מפגש הכרות,
שרון 052-3748202
ברכות וימים יפים וטובים



 
 
טלפון לקביעת תור: 052-3748202 | מיקום הקליניקה: חולון.
אי מייל : sharonc3010@gmail.com
כל הזכויות שמורות לשרון כהן, התכנים באתר נועדו למידע בלבד ואינו תחליף לייעוץ מומחה או ייעוץ רפואי.